Hebrew OT, Malachi 11 משא דבר-יהוה אל-ישראל ביד מלאכי.
2 אהבתי אתכם אמר יהוה ואמרתם במה אהבתנו הלוא-אח עשו ליעקב נאם- יהוה ואהב את-יעקב.
3 ואת-עשו שנאתי ואשים את-הריו שממה ואת-נחלתו לתנות מדבר.
4 כי-תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות כה אמר יהוה צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה והעם אשר-זעם יהוה עד-עולם.
5 ועיניכם תראינה ואתם תאמרו יגדל יהוה מעל לגבול ישראל.
6 בן יכבד אב ועבד אדניו ואם-אב אני איה כבודי ואם-אדונים אני איה מוראי אמר יהוה צבאות לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את- שמך.
7 מגישים על-מזבחי לחם מגאל ואמרתם במה גאלנוך באמרכם שלחן יהוה נבזה הוא.
8 וכי-תגשון עור לזבח אין רע וכי תגישו פסח וחלה אין רע הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך אמר יהוה צבאות.
9 ועתה חלו-נא פני-אל ויחננו מידכם היתה זאת הישא מכם פנים אמר יהוה צבאות.
10 מי גם-בכם ויסגר דלתים ולא-תאירו מזבחי חנם אין-לי חפץ בכם אמר יהוה צבאות ומנחה לא-ארצה מידכם.
11 כי ממזרח-שמש ועד-מבואו גדול שמי בגוים ובכל-מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי-גדול שמי בגוים אמר יהוה צבאות.
12 ואתם מחללים אותו באמרכם שלחן אדני מגאל הוא וניבו נבזה אכלו.
13 ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו אמר יהוה צבאות והבאתם גזול ואת- הפסח ואת-החולה והבאתם את-המנחה הארצה אותה מידכם אמר יהוה.
14 וארור נוכל ויש בעדרו זכר ונדר וזבח משחת לאדני כי מלך גדול אני אמר יהוה צבאות ושמי נורא בגוים.
|