Hebrew OT, Ezekiel 31

1   ויהי באחת עשרה שנה בשלישי באחד לחדש היה דבר-יהוה אלי לאמר.

2   בן-אדם אמר אל-פרעה מלך-מצרים ואל-המונו אל-מי דמית בגדלך.

3   הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחרש מצל וגבה קומה ובין עבתים היתה צמרתו.

4   מים גדלוהו תהום רממתהו את-נהרתיה הלך סביבות מטעה ואת-תעלתיה שלחה אל כל-עצי השדה.

5   על-כן גבהא קמתו מכל עצי השדה ותרבינה סרעפתיו ותארכנה פארתו ממים רבים בשלחו.

6   בסעפתיו קננו כל-עוף השמים ותחת פארתיו ילדו כל חית השדה ובצלו ישבו כל גוים רבים.

7   וייף בגדלו בארך דליותיו כי-היה שרשו אל-מים רבים.

8   ארזים לא-עממהו בגן-אלהים ברושים לא דמו אל-סעפתיו וערמנים לא- היו כפארתיו כל-עץ בגן-אלהים לא-דמה אליו ביפיו.

9   יפה עשיתיו ברב דליותיו ויקנאהו כל-עצי-עדן אשר בגן האלהים.

10  לכן כה אמר אדני יהוה יען אשר גבהת בקומה ויתן צמרתו אל-בין עבותים ורם לבבו בגבהו.

11  ואתנהו ביד איל גוים עשו יעשה לו כרשעו גרשתהו.

12  ויכרתהו זרים עריצי גוים ויטשהו אל-ההרים ובכל-גאיות נפלו דליותיו ותשברנה פארתיו בכל אפיקי הארץ וירדו מצלו כל-עמי הארץ eihyde.

13  על-מפלתו ישכנו כל-עוף השמים ואל-פארתיו היו כל חית השדה.

14  למען אשר לא-יגבהו בקומתם כל-עצי-מים ולא-יתנו את-צמרתם אל-בין עבתים ולא-יעמדו אליהם בגבהם כל-שתי מים כי-כלם נתנו למות אל-ארץ תחתית בתוך בני אדם אל-יורדי בור.

15  כה-אמר אדני יהוה ביום רדתו שאולה האבלתי כסתי עליו את-תהום ואמנע נהרותיה ויכלאו מים רבים ואקדר עליו לבנון וכל-עצי השדה עליו עלפה.

16  מקול מפלתו הרעשתי גוים בהורדי אתו שאולה את-יורדי בור וינחמו בארץ תחתית כל-עצי-עדן מבחר וטוב-לבנון כל-שתי מים.

17  גם-הם אתו ירדו שאולה אל-חללי-חרב וזרעו ישבו בצלו בתוך גוים.

18  אל-מי דמית ככה בכבוד ובגדל בעצי-עדן והורדת את-עצי-עדן אל-ארץ תחתית בתוך ערלים תשכב את-חללי-חרב הוא פרעה וכל-המונה נאם אדני יהוה.