Hebrew OT, Exodus 5

1   ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל-פרעה כה-אמר יהוה אלהי ישראל שלח את-עמי ויחגו לי במדבר.

2   ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את-ישראל לא ידעתי את- יהוה וגם את-ישראל לא אשלח.

3   ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן-יפגענו בדבר או בחרב.

4   ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את-העם ממעשיו לכו לסבלתיכם.

5   ויאמר פרעה הן-רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם.

6   ויצו פרעה ביום ההוא את-הנגשים בעם ואת-שטריו לאמר.

7   לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן.

8   ואת-מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי-נרפים הם על-כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו.

9   תכבד העבדה על-האנשים ויעשו-בה ואל-ישעו בדברי-שקר.

10  ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל-העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן.

11  אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר.

12  ויפץ העם בכל-ארץ מצרים לקשש קש לתבן.

13  והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר-יום ביומו כאשר בהיות התבן.

14  ויכו שטרי בני ישראל אשר-שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם-תמול גם-היום.

15  ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל-פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך.

16  תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך.

17  ויאמר נרפים אתם נרפים על-כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה.

18  ועתה לכו עבדו ותבן לא-ינתן לכם ותכן לבנים תתנו.

19  ויראו שטרי בני-ישראל אתם ברע לאמר לא-תגרעו מלבניכם דבר-יום ביומו.

20  ויפגעו את-משה ואת-אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה.

21  ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את-ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת-חרב בידם להרגנו.

22  וישב משה אל-יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני.

23  ומאז באתי אל-פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא-הצלת את-עמך.