Hebrew OT, Genesis 21 ויכלו השמים והארץ וכל-צבאם.
2 ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל- מלאכתו אשר עשה.
3 ויברך אלהים את-יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל-מלאכתו אשר- ax` אלהים לעשות.
4 אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים.
5 וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל-עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על-הארץ ואדם אין לעבד את-האדמה.
6 ואד יעלה מן-הארץ והשקה את-כל-פני-האדמה.
7 וייצר יהוה אלהים את-האדם עפר מן-האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה.
8 ויטע יהוה אלהים גן-בעדן מקדם וישם שם את-האדם אשר יצר.
9 ויצמח יהוה אלהים מן-האדמה כל-עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע.
10 ונהר יצא מעדן להשקות את-הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים.
11 שם האחד פישון הוא הסבב את כל-ארץ החוילה אשר-שם הזהב.
12 וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם.
13 ושם-הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל-ארץ כוש.
14 ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת.
15 ויקח יהוה אלהים את-האדם וינחהו בגן-עדן לעבדה ולשמרה.
16 ויצו יהוה אלהים על-האדם לאמר מכל עץ-הגן אכל תאכל.
17 ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות.
18 ויאמר יהוה אלהים לא-טוב היות האדם לבדו אעשה-לו עזר כנגדו.
19 ויצר יהוה אלהים מן-האדמה כל-חית השדה ואת כל-עוף השמים ויבא אל-האדם לראות מה-יקרא-לו וכל אשר יקרא-לו האדם נפש חיה הוא שמו.
20 ויקרא האדם שמות לכל-הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא- מצא עזר כנגדו.
21 ויפל יהוה אלהים תרדמה על-האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה.
22 ויבן יהוה אלהים את-הצלע אשר-לקח מן-האדם לאשה ויבאה אל-האדם.
23 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה-זאת.
24 על-כן יעזב-איש את-אביו ואת-אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד.
25 ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו.
|